Le texte Le vocabulaire Les révisions
Guittine
Daf 38a
וְלֹא הֵם קוֹנִים מִכֶּם וְלֹא הֵם קוֹנִים זֶה מִזֶּה יָכוֹל לֹא יִקְנוּ זֶה אֶת זֶה יָכוֹל לֹא יִקְנוּ זֶה אֶת זֶה הָאָמְרַתְּ לֹא הֵם קוֹנִים זֶה מִזֶּה הָכִי קָאָמַר וְלֹא הֵם קוֹנִים זֶה מִזֶּה לְגוּפוֹ
Traduction
but the gentiles cannot acquire one of you, as they do not have the ability to acquire a Jew as a slave, and they cannot acquire each other as slaves. The Gemara begins to introduce a question: One might have thought that they shall not be able to acquire each other. The Gemara immediately clarifies its question: Can it be that one might have thought that they shall not be able to acquire each other; but didn’t you already say that they cannot acquire each other? Rather, this is what he said: Gentiles cannot acquire each other with regard to the slave himself.
Rachi non traduit
ולא הם קונים. את אחד מכם:
לגופו. שיהא צריך הימנו גט או אם יברח ממנו ויתגייר מותר בבת ישראל שאין גופו קנוי לחברו:
יָכוֹל לֹא יִקְנוּ זֶה אֶת זֶה לְמַעֲשֵׂה יָדָיו אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר גּוֹי יִשְׂרָאֵל קוֹנֶה גּוֹי גּוֹי לֹא כָּל שֶׁכֵּן
Traduction
The Gemara now restates the question: One might have thought that they shall not be able to acquire each other as slaves even for the rights to his labor. The Gemara answers: You can say an a fortiori inference: If a gentile can acquire a Jew for the rights to his labor, as stated explicitly in the Torah (Leviticus 25:47), all the more so is it not clear that a gentile can acquire a gentile?
Rachi non traduit
עובד כוכבים קונה ישראל. למעשה ידיו שנאמר וכי תשיג יד גר וגו' או לעקר משפחת גר (ויקרא כ''ה:מ''ז):
וְאֵימָא הָנֵי מִילֵּי בְּכַסְפָּא אֲבָל בַּחֲזָקָה לָא אָמַר רַב פָּפָּא עַמּוֹן וּמוֹאָב טָהֲרוּ בְּסִיחוֹן
Traduction
The Gemara challenges: But I could say that this halakha, that a gentile can acquire a gentile as a slave for the rights to his labor, applies only to acquisition via money. However, via an act of possession, by taking him captive, he does not acquire him. Rav Pappa says in response: The land of Ammon and Moab became purified through the conquest of Sihon. After the conquest of Sihon, the land that had belonged to Ammon and Moab was considered the property of Sihon, and it was permitted for the Jewish people to conquer it although they had not been permitted to conquer the land of Ammon and Moab. In the same manner, a gentile can acquire a slave by taking possession of him as a captive.
Rachi non traduit
ה''מ. דעובד כוכבים קונה חברו:
בכספא. דומיא דעובד כוכבים קונה ישראל בכסף דכתיב מכסף מקנתו בעברי הנמכר לעובד כוכבים וקניית עובד כוכבים בעובד כוכבים הא ילפת ליה מקניית עובד כוכבים בישראל:
בחזקה. כגון שבאי שהחזיק בו וקנאו בחזקת יאוש כשהפקירו רבו כשנתייאש הימנו (ולא בכסף) חזקה שעבד כנעני נקנה בו היינו חזקה של עבדות הלבישו הנעילו הרחיצו לרבו כדתני' בהאשה נקנית (קדושין כב:) נהי דישראל קני ליה לעובד כוכבים בחזקה דאיתקיש עבדים לקרקעות אבל עובד כוכבים לא קני קרקע בחזקה כישראל אלא כל קניינו בכסף:
עמון ומואב טהרו בסיחון. אלמא עובד כוכבים קונה מחבירו קרקע בחזקה והאי עבד נמי כיון דאפקריה ישראל ביאוש קנה ליה עובד כוכבים בחזקה:
טהרו בסיחון. דכתיב (דברים ב':ט') אל תצר את מואב וכן בבני עמון אל תצורם (שם) וכתיב (במדבר כ''א:כ''ו) כי חשבון עיר סיחון וגו' אלמא טהר מואב בסיחון ובני עמון אשכחן ביפתח (שופטים י''א:י''ג) שאמרו לו מלאכי בני עמון כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבוק ואשכחן כשכבשו את ארץ סיחון ויירש את ארצו מארנון עד יבוק וגו' אלמא מבני עמון כבשה והדור ישראל וכבשו מיניה וטהרה להם על ידו אלמא קנייה בחזקה:
Tossefoth non traduit
אבל בחזקה לא. פי' בקונטרס חזקה של עבדות כגון הלבישו הנעילו והרחיצו לרבו כדתניא בפ''ק דקדושין (דף כב:) וקשה דאפילו ישראל מישראל לא קני עבד עברי אלא בכסף ושטר כדאמר בפ''ק דקדושין (דף יד:) כ''ש עובד כוכבים ועוד דאמר התם אשכחן עברי הנמכר לעובד כוכבים הואיל וכל קניינו של עובד כוכבים בכסף ופר''ת הואיל וכל קניינו של עובד כוכבים בע''ע אבל בעלמא קניינו של עובד כוכבים במשיכה לר' יוחנן דקיי''ל כוותיה לגבי ריש לקיש וכיון דאמר ר' יוחנן דבר תורה מעות קונות א''כ לעובד כוכבים במשיכה כדמוכח בפ''ב דבכורות (דף יג.) אלא צריך לפרש דהכא בחזקה של כבוש מלחמה איירי וכן פר''ח:
עמון ומואב טהרו בסיחון. וכי היכי דקנו ארצם בחזקה קנו נמי גופם בחזקה:
אַשְׁכְּחַן גּוֹי גּוֹי גּוֹי יִשְׂרָאֵל מְנָלַן דִּכְתִיב וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי
Traduction
The Gemara asks: We found a source for a gentile acquiring a gentile through conquest, which is an act of taking possession; from where do we derive that a gentile can also acquire a Jew through the act of possession such as conquest? The Gemara answers: As it is written: ''And the Canaanites, who dwelt in the South, heard tell that Israel came by the way of Atharim; and he fought against Israel, and took of them captive'' (Numbers 21:1). This indicates that even a Jew is acquired by a gentile through the act of possession, in this case, conquest in war.
Rachi non traduit
עובד כוכבים מישראל מנלן. כגון עבד זה דשייך במצות:
וישב ממנו שבי. מדקרי ליה שבי דידיה ש''מ קנייה בחזקה:
Tossefoth non traduit
דכתיב וישב ממנו שבי. וא''ת למה לי השתא הא דעמון ומואב טהרו בסיחון השתא עובד כוכבים ישראל קני עובד כוכבים לעוב' כוכבים לא כל שכן וי''ל דמוישב ממנו שבי לא הוה ילפינן מיניה שום קנין אי לאו דאשכחן דטיהרו ולהכי מייתי לעיל מדריש לקיש דמוישב ממנו שבי לחודיה לא הוה ידעינן ומיהו איצטריך לאתויי לאשמועינן דלא קנוי גופו:
אָמַר רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֶבֶד שֶׁבָּרַח מִבֵּית הָאֲסוּרִים יָצָא לְחֵירוּת וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְכוֹתֵב לוֹ גֵּט שִׁיחְרוּר
Traduction
§ Rav Shemen bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: A slave who escaped from prison is emancipated. He is no longer subjugated to his owner, as it is assumed that his owner has despaired of retrieving him. And moreover, his master is forced to write him a bill of manumission so that he can marry a Jewish woman.
Rachi non traduit
מן האסורין. עבד כנעני של ישראל שנשבה וברח מן האסורין של עובדי כוכבים:
יצא לחירות. מלהשתעבד לרבו עוד:
וכותב לו גט. להתירו בבת ישראל:
תְּנַן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּמִשְׁנָתֵנוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ חוּץ מֵעָרֵב וְצַיְדָן וּרְאָיָה אַחֲרוֹנָה
Traduction
We learned in the mishna that Rabban Shimon ben Gamliel says with regard to a slave who was redeemed from captivity: Both in this case and in that case he will be a slave. And Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: Every place where Rabban Shimon ben Gamliel taught a ruling in our mishna, the halakha is in accordance with his opinion, except for the following three cases: The responsibility of the guarantor, and the incident that occurred in the city of Tzaidan, and the dispute with regard to evidence in the final disagreement. Therefore, according to Rabbi Yoḥanan, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel in the mishna here, as it is not one of those three cases. This contradicts the ruling of Rabbi Yoḥanan cited above concerning a slave who escapes prison.
Rachi non traduit
א''ר יוחנן כל מקום כו'. וקשיא דר' יוחנן אדר''י:
בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי מוֹקֵי לַהּ לְהַאי לִפְנֵי יֵאוּשׁ וְהַאי לְאַחַר יֵאוּשׁ
Traduction
The Gemara clarifies: Granted, according to the opinion of Abaye, he establishes the mishna as referring to a slave who is redeemed before the owner’s despair. For this reason, Rabban Shimon ben Gamliel rules that the redeemed slave is not emancipated, and the halakha is in accordance with his ruling. And this statement of Rabbi Yoḥanan, that a slave who escapes from prison goes free, applies after the owner’s despair. Therefore, there is no contradiction between the two statements of Rabbi Yoḥanan.
אֶלָּא לְרָבָא דְּאָמַר לְאַחַר יֵאוּשׁ קַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן
Traduction
However, according to the opinion of Rava, who said that the mishna here is referring to a slave who is redeemed after the despair of the owner, there is a difficulty. The difficulty is due to the contradiction between the statement of Rabbi Yoḥanan in which he rules against the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, as he holds that a slave who escapes prison is emancipated, and the statement of Rabbi Yoḥanan in which he rules that the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.
אָמַר לָךְ רָבָא טַעְמָא מַאי מִשּׁוּם דְּחִזְקִיָּה בּוֹרֵחַ שָׁאנֵי הַשְׁתָּא לִקְטָלָא מְסַר נַפְשֵׁיהּ אַפּוֹלֵי אַפֵּיל נַפְשֵׁיהּ לִגְיָיסוֹת
Traduction
The Gemara answers: Rava could have said to you: What is the reason that a slave who was redeemed is not emancipated? It is because of the concern expressed by Ḥizkiyya, that perhaps slaves would allow themselves to be captured by foreign troops in the hope that they would be redeemed and consequently emancipated. However, the case of one who escapes from prison is different, as the concern raised by Ḥizkiyya is not applicable. If now it is apparent that he is willing to give himself over to death to escape captivity, as he would be put to death for attempting to escape prison, is there a concern that he will throw himself willingly into captivity by allowing himself to be captured by foreign troops?
Rachi non traduit
לקטלא מסר נפשיה. כדי לצאת מידי גייסות שהרי בורח מן האסורין ויודע שאם ישיגוהו יהרג:
אַמְתֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל אִשְׁתְּבַאי פַּרְקוּהָ לְשׁוּם אַמְהֻתָא וְשַׁדְּרוּהָ לֵיהּ שְׁלַחוּ לֵיהּ אֲנַן כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לַן אַתְּ אִי נָמֵי כְּרַבָּנַן סְבִירָא לָךְ אֲנַן לְשׁוּם אַמְהֻתָא פָּרְקִינַן לַהּ (נִיהֲלַהּ)
Traduction
The Gemara relates: The maidservant of Master Shmuel was taken captive. Some people redeemed her to be a maidservant and sent her to him. They sent him the following message: We hold in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, and therefore we hold that in any case she remains your maidservant. Even if you hold in accordance with the opinion of the Rabbis in the mishna, then you should know that we redeemed her to be a maidservant, and even the Rabbis would agree that she remains your maidservant.
וְאִינְהוּ סְבוּר לִפְנֵי יֵאוּשׁ הֲוָה וְלָא הִיא לְאַחַר יֵאוּשׁ הֲוָה וּשְׁמוּאֵל לָא מִיבַּעְיָא דְּאִשְׁתַּעְבּוֹדֵי לָא מִשְׁתַּעְבַּד בַּהּ אֶלָּא גִּיטָּא דְחֵירוּתָא נָמֵי לָא אַצְרְכָה
Traduction
The Gemara adds: And they thought that this was before his despair, but that is not so. It was after his despair, and when Shmuel received the maidservant, it is not necessary to say that he did not enslave her. But also, he did not require her to receive a bill of manumission, as he held that she was a free woman in every respect.
Rachi non traduit
ואינהו. דפרקוה לשום אמהתא:
סבור. דלא נתייאש מר שמואל הימנה:
יאוש. הוי הפקר:
Tossefoth non traduit
ואינהו סבור לפני יאוש הוה. תימה דלמא ידעי שפיר דלאחר יאוש הוה וסברי כרבא דלעיל ולמאי דפרישנא דלרבא מודה רשב''ג לרבנן דלשם עבד ישתעבד לרבו שני ניחא דא''כ היתה שלהם ולא מסתבר שהיו באים לתתה לו במתנה:
אלא אפי' גיטא דחירותא נמי לא אצרכה. כאביי ס''ל דלרבא כיון דאמר ישתעבד בעי' גט שיחרור:
שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר שְׁמוּאֵל הַמַּפְקִיר עַבְדּוֹ יָצָא לְחֵירוּת וְאֵינוֹ צָרִיךְ גֵּט שִׁיחְרוּר שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף עֶבֶד אִישׁ וְלֹא עֶבֶד אִשָּׁה אֶלָּא עֶבֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְרַבּוֹ עָלָיו קָרוּי עֶבֶד שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לְרַבּוֹ עָלָיו אֵין קָרוּי עֶבֶד
Traduction
The Gemara comments: In this matter, Shmuel conforms to his standard line of reasoning, as Shmuel says: With regard to one who renounces ownership of his slave, the slave is emancipated, and he does not even require a bill of manumission. Shmuel cited a proof from that which is stated: ''But every slave man that is bought for money'' (Exodus 12:44). Does this apply only to a slave who is a man, and not to a woman slave? Rather, it means: The slave of a man, i.e., a slave whose master has authority and control over him, is called a slave, since he is the slave of a particular man. However, with regard to a slave whose master does not have authority over him, such as one who has been declared ownerless, he is not called a slave but a freeman. Therefore, once Shmuel despaired of retrieving his maidservant, she was no longer under his control and did not require a bill of manumission.
Rachi non traduit
איש. יתירא הוא:
Tossefoth non traduit
המפקיר עבדו יצא לחירות וא''צ גט שיחרור. אין להקשות א''כ לשמואל למה לי שטרא בעבד כנעני לימא ליה באפי תרי זיל כדאמרינן בפ''ק דקידושין (דף טז. ושם) גבי עבד עברי ומאי משני נמי התם דעבד עברי גופו קנוי אכתי יפקירנו דאפי' מאן דצריך בעבד כנעני גט שיחרור היינו כדי להתירו בבת חורין אבל בעבד עברי בלאו הכי מותר בה דהתם. בקדושין (ג''ז שם) לא קאמר אלא משום דס''ד דעבד עברי אין גופו קנוי ולהכי פריך למה לי שטר דאותו לשון עצמו שכותב בשטר כגון הרי את בן חורין הרי את לעצמך יאמר לו בעל פה ומשני דגופו קנוי ולא מהני הרי את לעצמך שהוא לשון קנין או לשון מחילה בלא שטר ולאותן לשונות צריך שטר אבל הפקר שמסלק רשותו מעליו מהני לשמואל אפי' בלא שטר:

אַמְתֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא בַּר זוּטְרָא אִישְׁתְּבַאי פַּרְקַהּ הָהוּא תַּרְמוֹדָאָה לְשׁוּם אִיתְּתָא שְׁלַחוּ לֵיהּ לְדִידֵיהּ אִי יָאוּת עָבְדַתְּ שַׁדַּר לַהּ גִּיטָּא דְחֵירוּתָא
Traduction
The Gemara relates: The maidservant of Rabbi Abba bar Zutra was taken captive. A certain gentile tarmoda’a redeemed her to be his wife. The Sages sent a message to Rabbi Abba bar Zutra: If you wish to act correctly, send her a bill of manumission.
Rachi non traduit
תרמודאה. עובד כוכבים היה מתרמוד:
שלחו ליה לדידיה. לר' אבא:
הֵיכִי דָמֵי אִי דְּמָצוּ פָּרְקִי לַהּ לְמָה לִי גִּיטָּא דְחֵירוּתָא אִי דְּלָא מָצוּ פָּרְקִי לַהּ כִּי שַׁדַּר לַהּ גִּיטָּא דְחֵירוּתָא מַאי הָוֵי
Traduction
The Gemara asks: What are the circumstances? If this is a situation where the Jews are able to redeem her, why do I need a bill of manumission? They should redeem her to be a maidservant. If this is a situation where they are unable to redeem her, when he sends her a bill of manumission, what of it? What effect will it have, as she is currently under the control of this gentile?
Rachi non traduit
אי דמצו פרקי לה. שהעובד כוכבים רוצה לתתה בדמים:
למה לי גיטא דחירותא. יפדוה לו לשם עבדות:
מאי הוי. הרי כבושה היא ביד העובד כוכבים:
לְעוֹלָם דְּמָצוּ פָּרְקִי לַהּ וְכֵיוָן דִּמְשַׁדַּר לָהּ גִּיטָּא דְחֵירוּתָא חַבּוֹרֵי מִחַבְּרִי אַהֲדָדֵי וּפָרְקִי לַהּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם דְּלָא מָצוּ פָּרְקִי לַהּ וְכֵיוָן דִּמְשַׁדַּר לַהּ גִּיטָּא דְחֵירוּתָא מִיתַּזְלָא בְּאַפֵּיהּ וּמְפָרֵיק לַהּ
Traduction
The Gemara answers: Actually, it is referring to a situation where they are able to redeem her but are not doing so. And since he sends her a bill of manumission, the residents of the city will join together and redeem her, as she is now a full-fledged Jew, whereas they would not have redeemed her to be a maidservant. And if you wish, say instead: Actually, it is referring to a case where they are unable to redeem her, as the ransom was too expensive. And once he sends her a bill of manumission, she will be disrespected in the eyes of the gentile who redeemed her to marry her, as he will find out that she is a maidservant of a Jew, and he will allow her to be redeemed.
Rachi non traduit
חבורי מחברי. בני העיר אהדדי ופרקי לה אבל לשם עבדות לא היו רוצין לפדותה לו דלית להו דר''ש [ב''ג]:
מיתזלא באפיה. מפני שיגלה לכל ששפחת ישראל היתה:
ומפריק לה. נותנה בכדי פדיונה:
וְהָאָמַר מָר חֲבִיבָה לָהֶן בְּהֶמְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִנְּשׁוֹתֵיהֶן הָנֵי מִילֵּי בְּצִינְעָא אֲבָל בְּפַרְהֶסְיָא זִילָא בְּהוּ מִילְּתָא
Traduction
The Gemara challenges this statement: Would it be easier to redeem the maidservant once the gentile discovered that she is the maidservant of a Jew? But didn’t the Master say: The animals of Jews are more beloved to gentiles than their own wives? Apparently, the gentiles held the Jews in high regard, and the fact that she was a Jewish maidservant would not lower her in the gentile’s estimation. The Gemara answers: This statement applies only concerning matters that take place in private; however, in public, the matter is disrespected, and a gentile would not marry the maidservant of a Jew.
Rachi non traduit
ואמר מר. במס' ע''ז (ד' כב:):
הָהִיא אַמְתָּא דַּהֲוָת בְּפוּמְבְּדִיתָא דַּהֲווֹ קָא מְעַבְּדִי בַּהּ אִינָשֵׁי אִיסּוּרָא אָמַר אַבָּיֵי אִי לָאו דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל כָּל הַמְשַׁחְרֵר עַבְדּוֹ עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה הֲוָה כָּיֵיפְנָא לֵיהּ לְמָרַהּ וְכָתֵיב לַהּ גִּיטָּא דְחֵירוּתָא רָבִינָא אָמַר כִּי הָא מוֹדֶה רַב יְהוּדָה מִשּׁוּם מִילְּתָא דְאִיסּוּרָא
Traduction
§ The Gemara relates: There was an incident involving a certain maidservant in Pumbedita with whom people were performing prohibited sexual acts, and her master was unable to prevent this. Abaye said: If not for the fact that Rav Yehuda says that Shmuel says that anyone who emancipates his slave violates a positive mitzva, as it is written in the Torah: ''Of them may you take your bondmen forever'' (Leviticus 25:46), I would force her master, and he would write and give her a bill of manumission, enabling her to marry a Jew, which would ensure that she would cease her promiscuous behavior. Ravina said: In a case like that, Rav Yehuda concedes that it is permitted to emancipate her, due to the prohibited matter that others are violating.
Rachi non traduit
בעשה. לעולם בהם תעבודו (ויקרא כה):
וכתב לה גיטא דחירות'. ונסיב לה ישראל ומינטר לה:
Tossefoth non traduit
כל המשחרר עבדו עובר בעשה. והא דאמר לקמן (גיטין דף מ.) במי שאמר בשעת מיתתו פלונית שפחתי אל ישתעבדו בה ומסקינן דאי אמר לשון שיחרור כופין את היורשין לכתוב לה גט שיחרור וכן בירושלמי אמרי' בהדיא דאי אמר שחררו משחררין התם כיון דאין היורשין רשאין להשתעבד בה משום מצוה לקיים דברי המת לא קרינן בה לעולם בהם תעבודו ומשום נתינת גט לחודיה ליכא איסור עשה וחציו בן חורין (לקמן גיטין מא:) דכופין את רבו התם משום דאיכא מצוה רבה דלשבת יצרה כדדרשינן הכא משום מצוה דרבים:
וְאַבָּיֵי מִשּׁוּם אִיסּוּרָא לָא הָאָמַר רַב חֲנִינָא בַּר רַב קַטִּינָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין
Traduction
The Gemara asks: And does Abaye hold that one cannot emancipate a slave even due to a prohibition that is being violated? Didn’t Rav Ḥanina bar Rav Ketina say that Rav Yitzḥak says: There was an incident involving a woman who was a half-maidservant half-free woman, as she had belonged to two masters and was emancipated by one of them,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source